Reading the Tanya, chapter 7 [ספר של בינונים]

Continuing on my Tanya-reading project, Rabbi Shneur Zalman of Liadi starts off chapter 7 of his ספר של בינונים by contrasting with the end of the previous chapter: the animalistic attribute of the soul of a Jew, as well as animals and plants that are fit for consumption.  However, if one’s actions or speech are not for the sake of Heaven, Rabbi Shneur Zalman writes, but just fulfilling the body’s needs, these are from the animalistic attribute…from the husk and other side (they’re bad in his view) (“קיום וחיות כל המעשה דבור ומחשבה בענייני עוה”ז שאין בהם צד איסור לא שרש ולא ענף משס”ה מצות לא תעשה וענפיהן דאורייתא ודרבנן רק שאינן לשם שמים אלא רצון הגוף וחפצו ותאותו ואפי’ הוא צורך הגוף וקיומו וחיותו ממש אלא שכוונתו אינה לשם שמים כדי לעבוד את ה’ בגופו לא עדיפי מעשה דבור ומחשבות אלו מנפש החיונית הבהמית בעצמה”).

steak and wine

However, he writes, even sometimes, good can overpower bad and be included in the good for holiness, such as with Rava, who had wine and fragrance to sharpen his mind (bYoma 76b), or to use to fulfill the enjoyment of Shabbat and holidays (“בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת וי”ט אזי נתברר חיות הבשר והיין שהיה נשפע מקליפת נוגה ועולה לה’ כעולה וכקרבן”). He also uses the instance of Rava, who also began discourses with jokes (bPesahim 117a) as way of showing that humor could even be used to enhance Torah learning (“האומר מילתא דבדיחותא לפקח דעתו ולשמח לבו לה’ ולתורתו ועבודתו שצריכים להיות בשמחה”).

In stark contrast to this, is the wine imbiber and guzzler etc., who enjoy their meat and wine for merely the simple purpose of satisfying their bodily appetites (“הנה ע”י זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שבשלש קליפות הטמאות וגופו נעשה להן לבוש ומרכבה לפי שעה”).  This then leads him to talking about repentance/returning/תשובה, that, in the above instance, one can return to the service of God and bring these forces along with him when he returns (“יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה'”).

However, he states, this is not the case with eating forbidden foods or by having sex with people with whom one is not supposed to, since these types of sins never go away in one’s lifetime (“במאכלות אסורות וביאות אסורות שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי הם אסורים וקשורים בידי החיצונים לעולם ואין עולים משם עד כי יבא יומם ויבולע המות לנצח”).  However, one can do an incredible repentance out of love and from the depths of one’s heart, these types of impurities that cling to one’s husks can be gone (“תשובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה רבה וחשיקה ונפש שוקקה לדבקה בו ית’ וצמאה נפשו לה’ כארץ עיפה וציה להיות”) and these sins will become like merits.

There is also, he writes, a repentance which does grant pardoning from God, yet, while true, does not turn these sins into merits and they stick with this person until this person’s death  (“תשובה שלא מאהבה זו אף שהיא תשובה נכונה וה’ יסלח לו מכל מקום לא נעשו לו כזכיות ואין עולים מהקליפה לגמרי עד עת קץ שיבולע המות לנצח”).

And then – and through the end of the chapter – he writes about wasted semen.  He states that, despite this being a particularly bad (and sexual(ish)) sin, one can make a loving repentance and have this sin count as a merit (“יעשה תשובה מאהבה רבה כל כך עד שזדונות נעשו לו כזכיות”).  He says the difference between this sin and the sexual sin of creating a mamzer is that, with a mamzer, there is someone is the product of one’s sin and no repentance can undo the act; not so with wasted semen (“שאז גם אם יעשה תשובה גדולה כל כך אי אפשר לו להעלות החיות לקדושה מאחר שכבר ירדה לעולם הזה ונתלבשה בגוף בשר ודם”).

What’s bizarrely fascinating to me in his concluding discussion is Rabbi Shneur Zalman’s explanation as to why wasteful emission of semen is not included in the Torah is because it’s WORSE than all of the other sexual sins because of all of the impurity that it increases and increases(!) and that, somehow, when one is involved with the forbidden sexual sins in the Torah, one is contributing energies to an unclean husk (“לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות אף שחמור מהן וגדול עונו בבחי’ הגדלות ורבוי הטומאה והקליפות שמוליד ומרבה במאד מאד בהוצאת זרע לבטלה יותר מביאות אסורות רק שבביאות אסורות מוסיף כח וחיות בקליפה טמאה ביותר עד שאינו יכול להעלות משם החיות בתשוב”).  It’s a very strange mystical answer….

This entry was posted in Tanya and tagged , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply